מצודת דוד
לבמה וכו׳. ר״ל מהדרך אשר הלך לבמה וכו׳ שב ובא לירושלים מלפני אוהל מועד:
רלב"ג
ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון וגו'. ירצם לפי מה שאחשוב שהוא בא אל הבמה אשר בגבעון לזבוח זבחים לה' ולתת לו תודה על מה שיעד לו מהטוב ובא אל ירושלים וסר מלפני אהל מועד אשר היה בגבעון ומלך על ישראל מפני מה שנתפרסם להם מחכמתו בענין הזונות אשר באו לפניו כמו שנזכר בספר מלכים (ג') כי אז מלך שלמה על כל ישראל כי הכירו כלם כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט:
מלבי"ם
ויבא שלמה לבמה. הלמ"ד מורה תמיד הגבול שאליו בא, וזה כמ"ש למעלה שאז לקח את מזבח הנחושת מגבעון ופרק את א"מ והביאו לירושלים. ושיעור הכתוב, ויבא מלפני אהל מועד ירושלים לבמה אשר בגבעון, שבבואו ירושלים היתה שם הבמה אשר בגבעון, וזה פירוש עמ"ש במלכים (שם טו) ויקץ שלמה והנה חלום ויבא ירושלים וכו' ויעל עולות ויעש שלמים, שיפלא מאד אחר שהלך לגבעון להעלות עולות על מזבח הנחשת שם, ושם ראה את המראה, היה לו להקריב את קרבנותיו שם, ולא לשוב ירושלים להקריב בבמת יחיד נגד מצות התורה. לכן פירש עזרא שאז פרק את אהל מועד, שעז"א ויבא מלפני אוהל מועד, והביא את הבמה אשר בגבעון לירושלים, ושם הקריב על מזבח הנחושת או על במת יחיד (שהיה מותר אחר שנתפרק המשכן). והנה עזרא דלג הספור של נשים זונות, שלא היה לו בו דבר חדש, רק רשם וימלוך על ישראל שהוא התחלת סימן ד' שם, ושם בארתי מה רצה בזה, ודלג כל הנאמר שם בסימן ד' ובסימן ה' עד פסוק י', שבו גלה לנו דבר חדש כמו שיתבאר: